עוסק פטור או עוסק מורשה ? סוגיות מעשיות ושיקולים

מסמכי הכנסות ומסמכים נלווים – אילו מסמכים חייב עוסק להפיק ?
דצמבר 1, 2021

עוסק פטור או עוסק מורשה ? סוגיות מעשיות ושיקולים

נכתבו אינספור מאמרים בנושא עוסק פטור, אולם מטרת המאמר הזה הינה לתת לקורא היבטים מעשיים, דילמות וסוגיות שנתקלתי באופן אישי כרואה חשבון מול לקוחותי.

כמובן שיש תחילה לעמוד על המסגרת החוקית שמתחילה בתקרה כמותית וסוגי מקצועות ועיסוקים.

תקרת עוסק פטור לשנת 2021 הינה 99,893 ש"ח (ירידה קלה משנה קודמת בה התקרה עמדה על 100,491 ש"ח).

רשימת המקצועות שאינם יכולים להירשם כעוסק פטור לפי סעיף 13 (1) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ו-1976:

(1) בעל מקצוע חפשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א* לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד;

(2)  רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;

(3)  בעל בית ספר לנהיגה על פי רשיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה;

(4)  בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס;

(5)  סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין;

(6)  סוחר רכב ומתווך רכב;

(7)  חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;

(8)  אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות.

*תקנה 6א' מפרטת עוד עיסוקים ומקצועות היכולים להירשם כעוסק פטור.

עוסק פטור הינו פטור ממע"מ בלבד ולא מפתיחת תיקים במס הכנסה וביטוח לאומי, לרבות דיווחים כלפיהם. לא מעט עוסקים חדשים מתבלבלים וחושבים שלאחר קבלת אישור עוסק פטור תמו כל צרותיהם. אי דיווח למס הכנסה וביטוח לאומי עלול לגרור קנסות, היעדר כיסוי ביטוחי עד כדי שלילת גמלאות, שלילת פטור מניכוי במקור וסנקציות אחרות.

כל עסק או משלח יד לפני שיוצא לדרכו נדרש תחילה לפתוח תיק במע"מ ולכן ניצב בפני החלטה האם להתאגד כעוסק פטור או כעוסק מורשה ולמעט הדרישות הרגולטוריות המפורטול לעיל, ישנן גם שיקולים נוספים מסוגים שונים כדלהלן:

  1. עוסק פטור אינו זכאי לקזז מע"מ, אולם גם אינו חייב לשלם מע"מ. היכן זה בא לידי ביטוי ?

במידה והעוסק מוכר או נותן שירותים לקהל פרטי, אזי אדם פרטי אינו רשאי לקזז מע"מ, אי לכך ישנו יתרון מסויים, היות וניתן לתמחר את המוצר או השירות ללא 17% נוספים שיש להעביר הלאה למדינה.

במידה והעסק נותן שירות או מוכר טובין לעוסק אחר, אזי העוסק יכול לקזז מע"מ ולכן תיאורטית אין הבדל בין עוסק מורשה לפטור בנושא המחיר, היות וצד אחד משלם מע"מ והצד השני מקזז מע"מ.

לא מעט עוסקים חדשים נוטים להתבלבל ו"לומר שהם יצטרכו לשלם מע"מ", אולם זוהי טעות יסודית, היות ומי שמשלם מע"מ זה הלקוח עצמו. על העוסק לתמחר את מוצריו ו/או שירותיו לפני מע"מ ולהוסיף המע"מ כתוספת שאינה חלק אינגרלי מהתמחיר, אלא מס שיש להעביר הלאה.

עוסק מורשה הוא רק "צינור" אשר מעביר את המע"מ למדינה, אם כי בקיזוז המע"מ שהוא שילם על הוצאות ביצור הכנסה (להלן "מס תשומות"), לכן גלומה כאן הטבה, כאשר העוסק אינו מעביר את כל "הכסף" למדינה אלא מעביר פחות בשל הזכות שניתנה לו לקזז מס תשומות.

ובכן, מהו קיזוז מס תשומות ?

נמחיש זאת בדוגמא. אם נתתי שירות וקיבלתי 200 ש"ח בתוספת מע"מ, כלומר עוד 34 ש"ח. מנגד רכשתי מוצרים לשימוש עסקי ב-100 ש"ח בתוספת מע"מ, כלומר 17 ש"ח, אזי תשלום המע"מ יהיה 17 ש"ח (34 ש"ח מס עסקאות פחות 17 ש"ח מס תשומות).

כמובן שיש גם הוצאות מעורבות שיש לקזז 2/3 מע"מ או 1/4, כדוגמת הוצאות דלק לרכב פרטי, אולם לא נרחיב כרגע בנושא.

  1. "יוקרה" – עוסק פטור נחשב פחות יוקרתי מעוסק מורשה, ניתן לדמות זאת ל- Samsung מול Xiaomi, כאשר לא מעט אנשים יעדיפו את הראשון בגלל התדמית ואיך שהסביבה מסתכלת עליהם, אם כי השני נותן תמורה גבוהה ביחס לערך שלו.
  2. עלויות – שכ"ט עבור ניהול תיק של עוסק פטור בדרך כלל נמוך יותר מאשר עוסק מורשה.
  3. דיווחים למע"מ – תדירות הדיווח של עוסק פטור הינה פעם בשנה, בדרך כלל עד סוף ינואר שבה יש להצהיר על המחזור השנתי של השנה שחלפה, להבדיל מעוסק מורשה המדווח למע"מ באופן דו חודשי או חד חודשי, תלוי במחזור.
  4. מס הכנסה – לאחר פתיחת תיק במע"מ, עוסק פטור צריך לפתוח תיק גם במס הכנסה, בנושא הזה אין הבדל. עוסק פטור עשוי להיות מחוייב במקדמות דו חודשיות בדרך כלל בדומה לעוסק מורשה, אם כי בשל המחזור הנמוך עוסקים פטורים רבים לא נדרשים במקדמות.
  5. ביטוח לאומי – עוסק פטור נדרש לפתוח תיק במע"מ, כמובן שיש כאן דקויות ובמידה והינו שכיר בנוסף להיותו עוסק, אזי יוכל להירשם כעצמאי שאינו עונה לגדרה ולחסוך בתשלומי דמי ביטוח (במידה והכנסתו החייבת אינה עוברת את 25% מהשכר הממוצע במשק 31,635 ש"ח לשנה אזי יהנה מפטור מלאף במידה ועבר את התקרה אזי ישלם 9.61% או 12% תלוי בסה"ע הכנסותיו).

עוסק פטור נשמע עסק די פשוט להרבה אנשים, אולם יש שיקולים ולבטים רבים כפי שסקרתי לעיל ולדעתי גם צורך להסתייע באיש מקצוע, אם כי איני אובייקטיבי. צריך לזכור כי ניתן לעבור מעוסק פטור לעוסק מורשה, אך לא תמיד ניתן לעשות את הדרך ההפוכה.

האמור אינו מהווה יעוץ או חוות דעת ועל הקורא להתייעץ עם איש מקצוע.

הכותב הינו רואה חשבון, מייסד אתר AccounTech חשבונאות דיגיטלית, ניתן לפנות במייל/ווטסאפ/ טלפון המפורסמים באתר.

Open chat